אח, מיטמן… איזו פופ אפ של פנטזיה בשרית עמוקה, מלאת רמיזות ועסיסיות, מסודרת לתפארת על מגש זוגי כמו סצנה מחדר עם אור נרות שהכין הקצב. תארו לכם – הניחוחות מלטפים את האף, רמז של עשן, של שמן ופלפל שחור שנפתחים על הלשון ומזמינים אתכם לצלול פנימה כמו לאיזה מערבולת חושנית.
על המגש של מיטמן פגשתי אנטריקוט ושייטל, שכל אחד מהם – אישיות בפני עצמה. האנטריקוט עם השומן שלו, כמו מאהב מיומן ומנוסה, חם ורך, כל ביס נמס כמו סוד שמספרים בחשיכה. השייטל? הוא יותר קשוח, דורש קצת לעיסה, קצת מאמץ, אבל אל דאגה – המאמץ משתלם והטעם שנחשף בסוף הוא כל-כך עמוק ומענג, כמו מתגמל על הדרך שעברה.
והנה גם הקבב והנקניקייה, כמו צמד רקדנים – הקבב רך ומתובל בדיוק במידה, והנקניקייה עסיסית, עם נגיעות של שומן, מין שילוב של פיקנטיות ותום ילדותי, שיוצר איזון מושלם. הפלאנצ’ה מאסטרס המיומנים של מיטמן באמת לא אכזבו: איזון של טעמים שמביאים את הבשר לכדי נשיקה מדויקת בין מתיקות וחריפות, כמו ערב של תשוקה שמתפתח ונבנה אל תוך השיא ומבלי להחסיר אף פרט.
לידם, קלחי תירס צהובים ועסיסיים, כמו קישוט טהור, פשוט ומעודן, שמאזן את העושר הבשרי עם מתיקות טבעית, רעננות שמקבילה למגע קליל על העור. ובצד? צ’יפס חם ופריך, שנכנס לפה בעונג אחרי כשכולם מסיימים את הריקוד שלהם על הלשון ומביא את הארוחה לנחיתה רכה ומנחמת.
והצ’ימיצ’ורי? כמו תיבול שורף של תשוקה. הוא נמרח על הבשר, מוסיף קצת חוצפה ירוקה, והקולסלאו לידו – רך וחמצמץ, מרגיע את כל הלהט, כמו יד מנחמת על הגב אחרי הלילה.
ב-189 שקלים, זה מחיר מצוין, אבל כאן לא מדובר רק בתמורה – זו חוויה זוגית שמביאה את השניים לא רק לשולחן, אלא לריקוד אינטימי של טעמים, של ריחות, של רטטים של עונג. מהסוג הנדיר שמביא נחמה ומשאיר טעם של עוד בו זמנית.